באילו מקרים נחוצה חוות דעת רפואית ?
במדינת ישראל מעסיקים מחויבים לבטח את העובדים בביטוח פנסיוני שכולל בין היתר מרכיב ביטוח לאובדן כשר עבודה.
במקרה של המחלה, תאונה או הפרעה נפשית עובדים רבים מאבדים יכולת לעבוד בעבודות בהם עסקו טרם התאונה או מחלה.
פעמים רבות קיים צורך בהערכה של יכולת תפקודית על ידי מומחה.
במקרים אלו מומחה מעריך את יכולת לחזור לעבודה קודמת , היקף העבודה ( משרה מלאה , חלקית , הגבלות ) או אובדן מלא של יכולת השתכרות לתקופה מסוימת או לצמיתות
הערכת נזק נפשי וקביעת קשר סיבתי לפי פקודת הנזיקין, בהליכים הקשורים לפיצוי של נפגעים בתאונות דרכים, תאונות עבודה או כתוצאה משירות הביטחון.
בהליך של תביעת נזיקין יש להגיש חוות דעת מומחה כראיה לבית המשפט, בה מוערך נזק ונחוות דעה לגבי קשר סיבתי לאירוע שלדעת המומחה גרם להפרעה נפשית.
בדומה לתביעת נזיקין, גם כאשר מבקשים הכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי או ממשרד הביטחון יש להצטייד בחוות-דעת מומחה לעניין הקשר הסיבתי של האירוע המחולל לנזק והערכת חומרת הנזק.
האירוע או רצף האירועים המחוללים יכולים להתרחש במהלך עבודה, במהלך שירות במערכת ביטחון, בעקבות תאונת דרכים או כתוצאה מתקיפה או פעולת איבה
במהלך ההערכה נעשית בחינה מדוקדקת של מסמכים המעידים על מצבו הרפואי והתפקודי של הנבדק טרם האירוע, בחינת המסמכים הרפואיים בסמוך לאירוע ולאחריו וכן בדיקה קלינית של הנבדק.
קביעת קשר סיבתי לגרימת “מקרה ביטוח” בביטוחי חיים, ביטוח סיעוד ואובדן כשר עבודה.
בפוליסות ביטוח רבות, ובעיקר בפוליסות אובדן כשר עבודה או ביטוח סיעודי, מוגדר מהו “מקרה ביטוח”, ולצידו יתכנו החרגות, שמחריגות מצבים מסוימים ממקרה ביטוח.
המצבים החריגים הללו ניתנים לפרשנות של בתי המשפט, אשר נזקקים לחוות דעת של מומחה על מנת להחליט האם מחלה או הפרעה ממנה סובל התובע היא מוחרגת או מהווה “מקרה ביטוח”
לדוגמא, האם אובדן כשר השתכרות נובע ממחלות גופניות שהוגדרו כ”מקרה ביטוח” או כתוצאה ממחלת נפש שהוחרגה מהפוליסה?
גם במקרה של ביטוח סיעודי עולה השאלה, האם המצב הסיעודי נגרם מתהליך נוירודגנרטיבי (דמנציה) או מחלה נפשית (אי שפיות), שגם היא מוחרגת בפוליסה.